LINDAUER

PART 2

בשבוע שעבר למדנו על חייו המקצועים של זיגמונד לינדאואר ותרומתו לשחרור המחוכים. השבוע נתמקד יותר בחייו האישיים.

---

בהמשך לסיפורנו – זיגמונד נישא לרוזה קאהן, ובשנת 1889 נולדה להם בת יחידה בשם מארי.
משפחת לינדאואר חיה בשפע. החל משנת 1906, הם התגוררו בוילה מפוארת בסגנון יוקרתי בבאד קאנשטט. הם נהגו לחגוג בגדול ימי הולדת וימי נישואין, והשתתפו באופן פעיל בחיי התרבות של התקופה – קונצרטים, הופעות תיאטרון ותערוכות.

מארי תיעדה ביומנה את הנסיעות הרבות של המשפחה. הם ביקרו לעיתים תכופות את יוליוס לינדאואר, אחיו של זיגמונד, שחי בפריז והצליח גם הוא בתחום המחוכים, כולל רישום פטנטים רבים. באביב 1907 נסעה המשפחה לפריז כדי לאסוף את מארי, ונשארה שם כשבוע כדי לרכוש קולקציית בגדי קיץ עבורה ועבור רוז.

הם נהגו לנפוש ביעדים יוקרתיים כמו באדן-באדן, סנט מוריץ, לונדון ומילאנו. בשנת 1908 נסעו זיגמונד ורוזה ברכבת אקספרס לריביירה הצרפתית – לליון, קאן וניס – ושבו הביתה דרך ז'נבה וציריך, לאחר ארבעה שבועות של חופשה מרגיעה.

Rosa & Sigmund Lindauer 1930

---

עובדה מעניינת (Fun Fact)

משפחת לינדאואר – זיגמונד, רוז ומארי – גרה בוילה עם גינה גדולה בגבעות של באד קאנשטט. ממש ממול התגוררו שניים מהחלוצים הגדולים בעולם המנועים והרכב –  Daimler & Maybach

גוטליב דיימלר וווילהלם מייבאך

הרובע כולו שימש באותה תקופה מרכז לתעשייה וחדשנות: בעוד שלינדאואר פעל בתחום הטקסטיל וההלבשה התחתונה, דיימלר ומייבאך עבדו בחשאי על פיתוח מנועים שעובדים על גז – ה”אב טיפוס” של מנוע הרכב המודרני

הם פחדו שמישהו יעתיק מהם את הרעיון והפכו את החממה שבחצר למעבדת פיתוח סודית. הם עבדו עד השעות הקטנות של הלילה והשמועה בעיר הייתה שהם אולי מזייפים כסף – כי נשמעו מהחממה קולות פיצוץ מתכתי. הגנן דיווח עליהם למשטרה המקומית שפתחה בחקירה, אך לא מצאה ראיות לעבירה

משפחת לינדאואר חיה בזמנים לא פשוטים – קיסרות גרמניה, מלחמת העולם הראשונה ותחילת עליית הנאציזם. הם מכרו את הוילה שלהם מלחץ ופחד שהנאצים יחרימו אותה, שנים מאוחר יותר ניסו להחזיר את הנכס לבעלות המשפחה, למיטב ידיעתי ללא הצלחה- כי המכירה נעשתה מרצון

כיום, “החממה” של מייבאך ודיימלר – שהפכו לימים למותג מרצדס-בנץ! – שופצה ומשמשת כמוזיאון היסטורי בעיר עד היום

בשנת 1986 - 50 שנה אחרי מותו של זיגמונד, נקרא רחוב על שמו

– Sigmund-Lindauer-Weg –

.כהוקרה על תרומתו לתעשייה ולחברה

1954 הבית הישן של זיגמונד

אילוסטרציה של Daimler & Maybach

החממה” היום”

הוילה של דיימלר

Sigmund Lindauer

דיילמאר, מייבאך והפרלמנט מהשכונה

אך לצערנו, הסיפור אינו מסתיים ב"הם חיו בעושר ואושר"

זיגמונד ניסה ככל יכולתו להגן על אשתו רוז ועל העסק המשפחתי מהאנטישמיות ההולכת וגוברת. לאחר שנפטר מסיבות טבעיות, רוז נותרה אלמנה כמעט בגיל 70 – לבדה, במאבק בלתי פוסק היא נאלצה להתמודד עם נישול זכויות היוצרים של העסק, ניסיונות מתמשכים של חרמות שניסו למנוע אספקה של חומרי גלם למפעל. לבסוף, נאלצה לעזוב את החברה בניגוד לרצונה, ונשדדה על-ידי המשטר הנאצי רוז לינדאואר הועברה למעון כפייה – טירת וייסנשטיין, שם חיה בתנאים קשים, עד אשר גורשה למחנה הריכוז טרזינשטט

לפני הגירוש, ב-19 באוגוסט 1942, כתבה לאחותה בשווייץ "היום אני עצובה ככל שאני יכולה לומר לך. אם קיבלת את המכתב הזה – אני בדרכי עם חבריי 'לטיול'. אל תכעסי. אלוהים יעזור לנו יום אחד כדי שנוכל לחזור. את יכולה לתאר לעצמך איך ליבי מרגיש. עלינו לשאת את גורלנו! אני מקווה שאוכל לכתוב לך ולשלוח את כתובתינו."

.תקוותה לא התממשה רוז לינדאואר הגיעה לטרזינשטט אך נפטרה שם כעבור ימים ספורים, בגיל 76 – בשל תנאי המחיה הרצחניים

רוז לינדאואר

Weissenstein castle

הסיפור של רוז מאוד מזכיר את הסיפור של בבט- אישה חזקה, חכמה, שחיה חיים טובים, גידלה משפחה למופת, החזיקה את המפעל המשפחתי והעסקים אחרי מות בעלה- ובסוף סיימה את חייה בתנאים איומים. :נקודות למחשבה- ?היא לא קיבלה רחוב על שמה, איך בכל זאת אפשר “להחזיר לה כבוד” דרך הנצחה מה אם לינדאואר ודיימלר-מייבאך היו משתפים פעולה באמת? – למשל ריפודים חדשניים לרכב מבדים אלסטיים- יכל היה להיות לנו אחלה תמלוגים ממרצדס בנץ באותה שכונה פעלו כמה יוצרים וממציאים - איך נוצרת סביבה כזאת פורה במקום אחד? האם יש קשר בין רווחה כלכלית, לביטחון אישי וחופש יצירתי ובשבוע הבא נעשה סיכום למשפחת לינדאואר- ? מה קרה לבתם מארי ?מה קרה למפעל ?ואיך רוז קשורה לציור של גרטה שבת שלום