המושכים בחוטים

סיפורם של מתיאס והינדל גוטמן

***מתיאס (מתתיהו) גוטמן***

1766–1829
מתיאס נולד ב-4 ביוני 1766, והיה חלק מדור המייסדים של הקהילה היהודית בכפר יבנהאוזן שבגרמניה, והשתייך לדור השני של יהודים שהתיישבו שם

***הינדל (האנה / הנרייטה) פייסט רוזנהיים***

1770–1834
הינדל נולדה ב־13 באוגוסט 1770. היא באה ממשפחת רוזנהיים, אחת המשפחות היהודיות הבולטות באזור

?מי היא משפחת גוטמן

משפחת גוטמן הייתה בין המשפחות היהודיות החלוצות ביבנהאוזן, כפר קטן בוירטמברג שבגרמניה. בשנת 1777, קיבלו 20 משפחות יהודיות אישור רשמי להתיישב בכפר, ביניהן משפחת גוטמן.

אליאס גוטמן (1735–1796), אביו של מתיאס, היה בין 9 המשפחות הראשונות שקיבלו רשות להתיישב, וחתם על חוזה ההגנה עם שליטי האזור – רוזני פון ליבנשטיין. החוזה, שכלל 19 סעיפים, העניק ליהודים מעמד של "יהודי מוגן" (Schutzjude) – מעמד חוקי שאיפשר מגורים, עבודה והקמת מוסדות קהילתיים. החוזה גם הבטיח ליהודים חופש דתי, והתחייבות מצד השלטונות לכבד את המסורת, המנהגים והחגים היהודיים.

בתוך זמן קצר הקהילה התרחבה והקימה בית כנסת, מקווה, בית קברות ובית ספר יהודי.

ב-1778 חיו ביבנהאוזן 31 יהודים

ב-1804 הם כבר התרבו ל 233

וב-1845 הגיעה הקהילה לשיא של 550 נפש – כמעט חצי מאוכלוסיית הכפר!

אך עם הזמן, יהודים רבים עזבו את הכפר בעקבות מגבלות כלכליות ואזרחיות. בסביבות 1870, עשרות רבות מבני הקהילה היגרו – חלקם לארה"ב, חלקם לערים גדולות – כמו שטוטגרט בחיפוש אחר חופש כלכלי וזכויות שוות. עד 1899 נותרו רק 9 יהודים במקום, הקהילה התפרקה ובית הכנסת נהרס.

בודדים עברו לעיר גופינגן göppingen השכנה, שם הקימו קהילה יהודית חדשה ואף בית כנסת מרשים שהוחרב בליל הבדולח ב-1938. המעבר מהכפר לעיר סימל את השלב הבא בשילובם של יהודים בכלכלה, אך גם את האובדן ההדרגתי של הקהילות הקטנות.

Business & Pleasure

מתיאס המשיך את דרכו של אביו במסחר – בעיקר סחר בצמר ובדים. בתקופתו, המסחר היה עדיין קטן ומקומי, אך עם הזמן – הדור שאחריו עבר ממסחר לתעשייה. נישואיהם של מתיאס והינדל לא היו רק איחוד זוגי, אלא גם מהלך אסטרטגי: שילוב בין שתי משפחות סוחרים חזקות. איחוד זה חיזק את הבסיס הכלכלי, והכין את הקרקע לדורות הבאים שיתפסו תפקיד מוביל בתעשייה.

משפחת רוזנהיים – תעשיית הטקסטיל והמחוכים לאחר מותה של הינדל, משפחתה הקימה מפעל טקסטיל מצליח שהתמחה בייצור מחוכים ובדים. החברה העסיקה מאות עובדים, והייתה גורם חשוב בהתפתחות הכלכלית של האזור.

משפחת גוטמן – אריגת חגורות וסרטי בד משפחת גוטמן היו ידועים ברוח היזמות שלהם והקימו מפעלים בתחום הטקסטיל ממשפחת גוטמן צמחו מספר מפעלים, ואחד הבולטים בהם נוסד ע"י ברנרד גוטמן – חתנו של אחד מהנינות של מתיאס והינדל.

ברנרד הקים בשנת 1875 את מפעל B. Gutmann לאריגת חגורות וסרטים. בשנת 1898 הוא חבר ליזם אדוארד מרכס מבאד קאנשטט, ושם החברה שונה ל־B. Gutmann & Marx. המפעל המפורסם שהפך לסמל של הפרויקט ועליו עוד נרחיב בהמשך.

בתמונות – הינדל ומתיאס גוטמן עם ברנרד וסופיה גוטמן

“We would be like a leaf in the wind,
at the mercy of the waves.
Only that we are our parents’ child,
that the blood of ancestors is within us,
that we are a link in the eternal chain,
gives stability and meaning to life.”

“היינו כעלה ברוח,
נתונים לחסדי הגלים.
רק העובדה שאנו ילדי הורינו,
שדם אבות זורם בעורקינו,
שחוליה אנחנו בשרשרת הנצח,
נותנת יציבות ומשמעות לחיים.”

— מתוך היומן של לאופולד מרכס

מעניין לחשוב מה היו אומרים מתיאס והינדל אם היו רואים את התמונות שלהם תלויות בפינת כבוד בבית של לוסי ואפרים. להינדל ומתיאס נולדו 9 ילדים ומלאאאא נינים שהקימו עסקים מוצלחים- לא פלא שאפרים מצא בהם דמויות להשראה. האם יכלו לדמיין ש- 5 דורות קדימה, ימשיכו את דרכם – ויקימו קהילה חדשה בעצמם?

**נקודות למחשבה**

האם הקהילתיות היא חלק בלתי נפרד מה-DNA היהודי שנוצר מתוך נידוי, והאם הסטיגמות על הצלחה עסקים יהודים נולדו מאילוץ – או דווקא מתוך כוחות פנימיים של יוזמה?

האם עסקים קיבוציים בנויים על אותם הערכים של עסק משפחתי – מחויבות, אחריות וחזון משותף?ואולי זה סוד ההצלחה שכולם נותנים מעצמם ובאים לעבודה בגישה של- “זה העסק של אבא שלהם” .

האם הייתם רואים את עצמכם מקימים עסק משפחתי רב-דורי, שכולם שותפים בו – המשפחה הגרעינית והמורחבת? ואם כן, איזה עסק היינו מקימים?

ומה בשבוע הבא?

אם כבר פתחנו את חוטי הטקסטיל – אז נישאר בנושא! בשבוע הבא נצלול לעבר ההמשך של הסיפור: איך התפתחו מפעלי הטקסטיל של המשפחה, אילו מותגים הוקמו, מי רשם פטנטים – ואיך הם הפכו לשם דבר בתעשייה.

שבת שלום

Portraits of a Legacy

LINDAUER

The First Marx